כי בריאת אהבה אני

כי בריאת אהבה אני

שילה כץ - מנהל היחידה ללימודי חוץ, גבעת ושינגטון, ויועץ נישואין וזוגיות

במאמר "כי חולת אהבה אני‏" כתבתי על סגנונות של קשר זוגי 'חולה,' סוגי הקשר הלא בריאים בין בני זוג בבחינת "סור מרע (תהילים ל"ד, ט"ו)." במאמר זה אני מבקש לכתוב על הקשר החיובי והבריא של "ועשה טוב" שבהמשך הפסוק.

כיצד ניתן לאפיין זוגיות טובה/מוצלחת/בריאה?

ראשית, הזוג עצמו יקבע האם הזוגיות אותה הם בנו ביחד הינה טובה/מוצלחת/בריאה לשניהם.

הם יודעים יותר מכולם האם שניהם שמחים בקשר והאם שניהם רוצים להמשיכו כפי שהוא.

שנית, כאיש מקצוע אני מבקש לתת מספר קווי יסוד שבוודאות יהוו תשתית מועילה ליצירת קשר בריא, איתן ועמוק.

1. כנות. קשר בין כל שני אנשים נבנה, בין השאר, על כנות – אמון מלא בין האנשים. חברה יכולה להיבנות ולהתקיים רק אם השותפים לה מקבלים עליהם את 'חוק האמת.' אין צורך לבחון את האחר האם הוא אכן עומד בכך, אלא יש להחזיק בביטחון בסיסי ובאמונה בצדקת האחר (כל עוד לא הוכח אחרת).

בקשר בין בני זוג הדבר מקבל משנה תוקף ועוצמה. קשר זוגי יכול להיבנות בצורה בריאה אך ורק אם קיימות כנות מלאה ואמת צרופה בין שני בני הזוג. אף אחד מבני הזוג אינו צריך וגם לא ראוי לבחון ולבדוק את יושרו של השני; אדרבה, צריך לבסס את הקשר מתוך אמונה שלמה שהכנות והיושרה בין שניהם מהוות בסיס אקסיומטי ללא עוררין.

2. חברות. 'חברות' מלשון 'חיבור.' שני בני הזוג חייבים להרגיש את הפסוק "וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד (בראשית ב', כ"ד)" לא כמטאפורה מליצית אלא כעובדה יומיומית. בני הזוג חברים בלב ובנפש, מרגישים האחד את השני, דואגים האחד לשני, וחיים האחד את השני מתוך רצון להיות יחדיו. החברות ביניהם יוצרת משהו הרבה יותר משמעותי, אינטימי, משמח, שלם ואמיתי.

התלמוד הבבלי במסכת יבמות (דף ס"ב עמ' ב') קובע את הכלל ההלכתי "אשתו כגופו" בענייני הלכה שונים. אני רוצה לטעון ש"אשתו כגופו" אינו רק בעניינים הלכתיים אלא גם בעניינים של החיים! חיי זוגיות משמעותם "שלי, שלה הוא" ולהיפך "שלה, שלי הוא," בכל האספקטים האפשריים. בני הזוג הם שני אנשים שחברו יחדיו על מנת ליצוק תוכן וחיים שהם הרבה יותר טובים, שמחים, מהנים, שלמים, בריאים וכו'. החיים יחדיו אינם דומים למה שבני הזוג היו טרם התחברנו.

אסור שהחבירה יחד תהיה מתוך אינטרסנטיות ותועלתניות, אלא מתוך רצון כנה למצוא את ההשלמה של כל אחד מבני הזוג.

3. פרגון. מי לא אוהב לשמוע מילה טובה? מי לא אוהב מחמאה? מי לא נמס מפרגון אמיתי? אז מדוע אנחנו יותר ביקורתיים, ציניים, וחשדניים?

בבית פנימה כשבני ההזוג לבד אחד עם השני, יש להוריד את כל המסיכות של הקשיחות, האגו והפוזה. בבית מסתכלים האחד לשני בעיניים ואומרים מכל הלב כמה הוא/היא מקסימים, כמה כיף להיות ביחד, כמה האחד היה חסר לשני במהלך היום. אין סיבה להתקמץ במחמאות, בנושא זה – "כל המרבה הרי זה משובח," ו"כל המוסיף, מוסיפין לו מן השמיים."

הקשר בין המילים שתאמרו להרגשות שתרגישו הינו קרוב ביותר (אם הדברים נאמרים באמת). תאמנו (מלשון אימון) את עצמכם באמירת פרגון חדש (לפחות אחד) מידי יום. זה לא עולה כסף אבל שווה זהב.

השיח הלבבי והאוהב בין בני זוג מחבר בצורה כל כך בריאה, יציבה ומהירה שאנשים מתפלאים, כיצד לא הרבינו בכך קודם?

4. שיתוף. שיתוף מלא ותמידי על הקורה בחייכם. אל תפסחו על שום דבר. תדברו זה עם זו, תחוו האחד את השני/ה, תיצרו זמן משותף רק לכם, תהנו מה'ביחד.'

תאמינו שכל מה שעובר עליך מעניין את בן/ בת הזוג. הוא/היא נמצאים איתך מתוך רצון לדעת אותך ולהכיר את עולמך, מתוך תשוקה להיות לצידך, לתת כתף או אוזן קשבת, להשיא עצה או להעביר ביקורת בונה ואוהבת. שתפו אותם בחייכם!

החיים ביחד אסור שיהיו פונקציונאליים גרידא. החיים ביחד חייבים ליצור אחווה אמיתית בין שניכם אשר כוללת ומקיפה את כל עולמכם. רק מתוך שיתוף אמיתי תוכלו להשיג אחווה זו.

הכותב הינו בעל קליניקת "מיזוג" – זוגיות. העצמה. התחדשות.
מעביר הרצאות וסדנאות, לזוגות, רווקים ורווקות.
לתגובות: 054-7002069 / meezoog1@gmail.com