כוחו של הֶקְשֵׁר
כשאנו מסתכלים על האיור המצורף, הדרך שבה נקרא את מה שנמצא באמצע תלויה באופן הדוק בהקשר שלו, כלומר, למה שנמצא לפניו ולאחריו, או מעליו ומתחתיו. אם נקרא את האותיות משמאל לימין נקבע כי מה שיש באמצע זו האות B, אבל אם נקרא את המספרים מלמעלה למטה נקרא את הסמל האמצעי כמספר 13.
הסיבה לכך היא, שאנו נמצאים בתוך מרחב כולל של מציאות, והדברים קשורים זה לזה ומחוברים בדרך כלל בקשר לוגי שאותו אנו מכירים.
כשאנו מתייחסים לאירוע מסוים, אנו לא מתייחסים אליו כאירוע בודד, אלא כחלק ממערכת כוללת של התרחשויות.
דוגמה לכך ניתן לראות בסיפור הבא:
האפרסק האחרון
מלך אחד התאהב בנערה יפיפייה בשם ג'וזפין, ונשא אותה לאישה. ערב אחד, בשעה שהמלך עסק בציד, הגיע שליח והודיע, שאימה של ג'וזפין חלתה. על אף האיסור להשתמש במרכבה האישית של המלך, עלתה ג'וזפין על המרכבה ונסעה לאימה. המלך קיבל עדכון על כך בשובו. "נכון שהיא נהדרת?" אמר למשרתו, "זאת אהבת אמיתית של בת לאימה; לא היה אכפת לה להמרות את פי כדי שתוכל להשגיח על אימה, היא נהדרת!"
ביום אחר, בשעה שהמלכה ג'וזפין ישבה בגן הארמון ואכלה פרי, הגיע המלך. ג'וזפין בירכה אותו לשלום, ולאחר מכן נגסה באפרסק האחרון שנותר בסלסלה. "הם נראים טעימים!" אמר המלך, "נכון", אמרה המלכה, והושיטה יד כדי לתת לו את האפרסק האחרון. "כמה שהיא אוהבת אותי!" סיפר המלך לאחר מכן, "היא ויתרה על ההנאה שלה כדי לתת לי את האפרסק האחרון שבסלסילה. נכון שהיא נפלאה?"
חלפו שנים אחדות, והאהבה נעלמה מליבו של המלך, וכשישב עם חברו הקרוב ביותר, אמר לו: "היא מעולם לא התנהגה כמו מלכה. זוכר שהיא צִפצפה על האיסור, ונסעה במרכבה המלכותית? יותר מזה, אני זוכר שפעם אחת היא נתנה לי לאכול פרי, שכבר נגסה בו..."
להוציא דבר מהקשר
כל אחד מאיתנו יכול להיזכר בחיוך שחייכנו, במילים שאמרנו, או במעשה שעשינו, והם התפרשו אצל בן הזוג בצורה שונה, ולעיתים אפילו הפוכה, ממה שתכננו או חשבנו. מילים או פעולות שכיוונו למטרה חיובית, עשויות להתקבל בצורה שלילית בצד השני, בהתאם למצב הרוח, לזמן, לתחושה ולנקודת המבט של בן הזוג באותו הרגע. ההקשר בו אנו אומרים את הדברים, וכמובן גם דרך הביטוי, חשובים לא פחות ממה שאנחנו אומרים.
המילים "אני צריך זמן לבד", יכולות להישמע קרות ומרחיקות, כשהן נאמרות בלהט של ויכוח, אבל בהקשר רגוע ובטוח הן עשויות להתקבל כהבעת צורך לגיטימי.
צמד המילים "איך כמוך", יכול להתקבל כמחמאה או כהקנטה, תלוי בהקשר ובטון הדיבור. לפעמים, שפת הגוף יוצרת הֶקְשֵׁר שונה ממה שהתכוונו.
האמירה "אני אוהב אותך" מבלי להסתכל בעיניים, יכולה להתפרש מנותקת וצינית, ותחושת הקירבה שהיא הייתה אמורה לייצר לא תתממש.
מילה שיכולה להישמע בשגרה כמשהו קליל או אוהב, עלולה להיתפס כפוגענית, כשאחד הצדדים לחוץ או מותש. אפילו בדיחה או שימוש בהומור שאמורים להצחיק ולייצר קלילות, יכולים לפגוע ולהעליב, כשהם נאמרים בהקשר שאינו מתאים לכך.
להכניס דבר להקשר
אז איך אפשר לבדוק שֶׁהַהֶקְשֵׁר מתאים?
כיצד ניתן לוודא, שמה שאומר יתקבל אצל בן הזוג שלי בצורה שבה אני מתכוונת שיתקבל?
עם הזמן בני הזוג לומדים לזהות זה אצל זה מצבים רגשיים, ויכולים לזהות מה "מצב הרוח" של בן הזוג, וכיצד תתקבל אמירה או מעשה מסוים באותו רגע.
יחד עם זאת, תמיד ניתן גם לשאול: "האם זה זמן טוב לדבר?", ואם שמנו לב שדברינו הוצאו מהקשרם, אפשר לשאול את בן הזוג, מה הוא הבין מדבריי, ולאחר שהבנו את הצד השני, אפשר להסביר את עצמנו ולוודא שדברינו הובנו כראוי.
כמו באיור, כך גם בזוגיות, צריך לראות את "התמונה הגדולה", ולפרש את הפרטים הקטנים בהקשר הנכון שלהם. בסופו של דבר, זוגיות היא תהליך אין סופי של למידה, שבו הדרך שבה אנו בוחרים לראות את הדברים קובעת, אם נבנה יחד סיפור משותף מלא בהבנה, הכלה, העצמה ואהבה, או שנחמיץ את רגעי הקסם המופלאים, שהיו יכולים לבנות את היחד שלנו.
. . .
הכותבת:
אורית לם
יועצת זוגית
יועצת מינית
ומדריכת כלות
פלאפון: 054-4926371
מייל: orit.lamm@gmail.com
