אומנות ההקשבה
ישנם שישה דברים שחשוב בעיניי שיהיו בקשר זוגי מיטבי:
- יכולת שיח והקשבה
- עולם ערכים בסיסי משותף
- רמה אינטלקטואלית יחסית דומה
- טוב לב
- גמישות
- הומור
בואו נדבר מעט על יכולת שיח והקשבה. ההגדרה במילון למילה 'להקשיב' היא: להאזין בתשומת לב. לא סתם לשמוע עם האוזניים, אלא לשמוע גם (ובעיקר) עם הלב. לא קל להקשיב! אנחנו כל כך עסוקים בעצמנו, עד שלעיתים קשה לנו להקדיש את כל כולנו לאחר. לא פעם חלק מהסיפור של בן/בת הזוג גם נוגע אלינו, וקשה שלא להיות מעורבים, לרצות לענות ולהגיב, ולפעמים אפילו להתגונן. פעמים שיש מחסומים, שמונעים מאיתנו הקשבה אמיתית, כמו: עייפות, רעב, חוסר סבלנות, משימה שאנחנו צריכים לסיים וכד'. לכן, ההקשבה איננה פשוטה, אך היא חשובה מאוד בקשר בין שני אנשים, ובייחוד אם הם בני זוג. יכולת שיח והקשבה הן מיומנויות חשובות לקשר זוגי, כי רק כך ניתן להבין לעומק, מה באמת עובר על בן הזוג שלי, להיכנס לעולם שלו ולהביע הבנה ואמפטיה. ללא יכולת שיח והקשבה יהיה קשה מאוד ליצור קשר בריא, המבוסס על שיתוף רגשי והבנה הדדית. בנוסף, חלק מפתרון קונפליקטים (שקיימים לא מעט בקשר זוגי) עובר דרך שיתוף, שיח והקשבה. לכן בחרתי בנקודה זו, כאחד הדברים החשובים ליצירת קשר זוגי עמוק, מיטיב, בריא ומעצים.
למה חשוב להקשיב?
כשמישהו מקשיב לי, אני מרגישה שאני חשובה לו, אני חשה שמה שעובר עלי מעניין אותו, והוא רוצה לקחת חלק בתחושות וברגשות שלי. כשמישהו מקשיב לי, הקושי שהיה לי מתחלק לשניים, ואם זה היה רגש חיובי הוא מוכפל (כן, זה מין קסם שכזה...). כשמישהו מקשיב לי, אני מרגישה שמה שהכביד עלי, כבר מכביד פחות, והמשא שהרגשתי, נישא על ידי שניים. יחד עם זאת חשוב לציין, שלא פחות מלדעת להקשיב, חשוב גם לדעת לשתף. לספר את הסיפור שלי בצורה תמציתית, עם פרטים חשובים אבל לא להלאות. לעיתים הקושי של בן הזוג להקשיב נובע מעודף פרטים, או מהליכה סחור סחור.
אז איך עושים את זה?
דאגו לתנאים פיזיים ונפשיים מתאימים: השתדלו להגיע שְֹבֵעים, רעננים, השאירו את הפלאפון מחוץ למרחב בו אתם נמצאים, והשתדלו לנסות להשאיר את הטרדות האחרות שלכם מחוץ למרחב הזמן והמקום אותם בחרתם לכם לשיחה. לפעמים עוזר לצאת גם למרחב פיזי אחר, כמו: יציאה לטבע, להליכה, לבית קפה וכד'. יש משהו ביציאה הפיזית, שעוזר לשים גם את שאר הדברים המיותרים בבית ולצאת בלעדיהם. בין אם נשארתם בבית ובין אם יצאתם, אתם יכולים באופן מודע ועם קצת מאמץ ליצור לעצמכם את המרחב הזה ולצאת למשימה: הקשבה!!! אז כמה מילים למי שמקשיב: השתדלו להתמקד בדובר, הסתכלו בעיניו, בתנועות הגוף שלו, השתדלו לא לשפוט, לא לבקר, לא לתת עצות ולא להתערב בדבריו. הקשבה משמעה בראש וראשונה נוכחות. נוכחות עם האחר, נוכחות ב'כאן ועכשיו' של המפגש. אפשר לשבת מול אדם, ובכל זאת לא להיות נוכחים באופן מוחלט - להיות רחוקים או מוטרדים על ידי מחשבות חיצוניות וממוקדים בסדר היום שלנו. הקשבה תובעת מאיתנו להשקיט את ה'רעש' שבתודעתנו, היא מערבת גם את האוזן החיצונית וגם את 'האוזן הפנימית' - את הלב. ומה עם מעביר המסר? גם לו יש אחריות להעביר את המסר בצורה הכי ברורה שיש. אם הנושא זה קושי זוגי - חשוב מאוד לא להגיד: "אתה עשית כך וכך", אלא: "אני בתחושה של...", או: "אני נפגעתי מדבריך". כלומר, הדגש הוא על התחושות שלי, ולא על מה שהשני עשה. האצבע מועברת מהאשמה, אל חיפוש, מהצבעה על האחר להצבעה עליי. מלהגיד: "מה אתה עשית", ל"מה אני הרגשתי". והכלל הוא: דיבור בגוף ראשון. אחרי שסיימתם לדבר, בקשו מבן הזוג לשקף את מה שהוא שמע. במהלך השיקוף הצד המקשיב צריך לחזור על הדברים ששמע, ולוודא שאכן הוא הקשיב כראוי ואף הפנים. הצד המוסר מקשיב ומדייק את הדברים. חושב אם יש לו עוד משהו להוסיף, וכך הצד המקשיב מבין לעומק את התחושות והרגשות של בן הזוג שלו. הקשבה כזו מאפשרת שיח פתוח ואמיתי. היא מאפשרת לאדם להעביר את המסר שלו בצורה טבעית ואמיתית, ולמקשיב היא מאפשרת להיכנס באמת לעולמו של בן הזוג ללא שיפוטיות. מניסיון אנחנו יודעים, שפעמים רבות אנחנו לא באמת רוצים פתרון או עצה, אלא פשוט רוצים לשתף עוד מישהו בדברים שעל ליבנו. עצם הדיבור – מספיק.
תרגיל זוגי
אם מתחשק לכם לתרגל הקשבה אמיתית, אתם מוזמנים לעשות את התרגיל הבא: שבו גב אל גב כשלכל אחד מכם דף וכלי כתיבה. ציירו ציור פשוט, ובעזרת תיאור מילולי עליכם לגרום לבן הזוג לצייר את הציור שלכם תוך שהוא מקשיב להסבר. מעניין יהיה לראות מה יצא לכם. אם יצא לכם ציור דומה – אתם כנראה מקשיבים מעולים, וגם בן הזוג שלכם מתאר היטב את הפרטים. אם הציור יצא שונה, כנראה שיש לכם במה להשתפר: גם להסביר טוב יותר וגם להקשיב טוב יותר. מי ייתן, ונלמד להקשיב באמת לבני זוגנו, ולא פחות מכך, לעצמנו. כי כמו שאומר המשפט: אין זה מקרה שיש לנו שתי אוזניים ורק פה אחד, עלינו להאזין פי שניים ממה שאנחנו מדברים.
