״וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה: פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי,
עַד מָתַי אֶהְיֶה מִתְהַלֵּךְ בְּלֹא בַּיִת:
שֶׁרֹאשִׁי נִמְלָא טָל, אֶלָּא עֲשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ שֶׁלֹא אֶהְיֶה בַּחוּץ.
שמות רבה ל״ג: ג׳
. . .
כמה נפלא הוא המדרש המתאר את המשכן כבית ואת השכינה כפוסעת המחפשת מקום להיות.
כמה נפלא הוא המדרש שמחבר בין מקום לרצון לחיפוש לאהבה.
וכמה אנחנו יכולים לקחת את זה אלינו, לרצון לבנות בית שיש בו חומר ורוח, וכלים וכביסה ושכינה.
וכמה אנחנו יכולים ללמוד מזה שכל המסייע לבנות בית בישראל, כאילו בנה את בית הבחירה.