הצחוק יפה לבריאות
צחוק גדול מביא הולדתו של יצחק לעולם.
צחוקו של אברהם ואחר כך צחוקה של שרה, על בשורה שנראית על-טבעית ברגע הראשון. בשורה שנראית לא אמתית אחרי עשות שנות עקרות, וכל כך הרבה שנים של נסיונות.
והצחוק הזה, שברגע הראשון נראה לא הולם ולא במקום. ואולי אפילו מראה קצת חוסר אמונה, נשאר טבוע בשמו של הבן נושא הבשורה. נשאר בשמו של יצחק.
ומספר לנו הרש״ר הירש כמה מהותי לנו ה״יצחק״ הזה לשרשרת העם היהודי.
כמה מהותי לנו המבט אל העתיד שיצחק ויחייך אל מול שנים של שיעבוד, ורדיפות ומלחמות.
כמה מהותי לנו מבט של אמונה אל מול ה״לא אחד״ שעמד ועומד ויעמוד עלינו.
וזה לא מקרי שדווקא הבן הזה, ששמו ובשורתו וזהותו הם צחוק ושמחה, דווקא הוא הראשון שלמערכת היחסים שלו עם אשתו, קראה התורה ״אהבה״.
כי המקום לצחוק ולקלילות, יכולים להוליד אהבה גדולה.
כי צחוק וקלילות הם שפה שאפשר להשתמש בה כשהמתח גדול מדי, וצחוק וקלילות זה כלי להתקרבות, וזאת שפה שנותנת המון המון פתחים של תקווה.
וצחוק זה כלי שמשחרר את הגוף ולא רק את הנפש, וזה כלי שמאפשר לאמץ נקודת מבט של עין טובה.
ותקווה, ועין טובה, הם בוודאי כלי לאהבה.
