שילה כץ - מנהל היחידה ללימודי חוץ, גבעת ושינגטון, ויועץ נישואין וזוגיות.
מעט על קיצוניות (מויקיפדיה)
"קיצוניות היא מונח המשמש כדי לתאר קבוצות אשר רחוקות מהקונצנזוס.
קיצוניות היא מונח המבטא לעיתים קרובות גם חוסר נכונות לפשרה."
הרמב"ם כותב רבות בשבחו של "דרך האמצע" ( בפי העם שגור הביטוי "שביל הזהב") : "הדרך הישרה היא מידה בינונית שבכל דעה ודעה, מכל דעות שיש לאדם והיא הדעה שהיא רחוקה משני הקצוות ריחוק שווה, ואינה קרובה לא לזו ולא לזו. ולפיכך ציוו חכמים הראשונים שיהא אדם שם דעותיו תמיד, ומשער אותן ומכוון אותן בדרך האמצעית, כדי שיהא שלם" ( הלכות דעות פרק א' הלכה ו').
אין (כמעט) נושא בעולם שבשבילו צריך לאמץ דעה קיצונית או מעשה קיצוני.
לא בהורות ולא בעבודה, לא ביחסי שכנות ולא בנהיגה. תמיד כדאי וראוי לקחת את דרך האמצע - המושכלת, הנעימה, הנינוחה והמיטיבה עם אחרים.
גם (ואולי בעיקר) בזוגיות - קיצוניות היא אסון.
חוסר היכולת של אחד מבני הזוג להכיל ולקבל את השני, מובילה למחשבות קיצוניות, אמירות קיצוניות ומעשים קיצוניים.
כל מהותו של קשר זוגי הינו ההכלה, ההבנה שאנו 2 וממילא צריך ששנינו נתייחס לרצונות של שנינו. רק בהבנה עמוקה של קשר זוגי אמיתי יכולים שני בני הזוג להתעמת / להתווכח / ואולי אף לריב אבל לדעת שהביחד חזק מהכל ובשבילו חובה לוותר / להתפשר / ליסוג / להסכים .
משפטים נחרצים וק"ו מעשים נחרצים האחד כלפי השני/ה יוצרים מציאות והתנהלות לא תקינה, לא בריאה ובסוף גם מזיקה.
כולנו רוצים להשיג את מאווינו , להגשים את חלומותינו, להביא לידי ביטוי את מחשבותינו, למצות את הפוטנציאל שבנו, אך האם אנו שמים לב שכל אלה לא באים על חשבון הזוגיות /המשפחה שלנו ?
האם אנו מוודאים שהמחיר שבן/בת הזוג משלם בשבילנו הוא לא גבוה מידי עבורם /עבורינו ?
ולכן : בכל מחשבה / דיבור / מעשה צריך כל אחד מבני הזוג לשאול את עצמו: האם המחיר הזוגי שווה את הרווח האישי ?
משפט אפריקאי חכם אומר: "תלך לבד תגיע מהר , תלכו ביחד תגיעו רחוק".
הכותב הינו בעל קליניקת "מיזוג" – זוגיות. העצמה. התחדשות.
מעביר הרצאות וסדנאות, לזוגות, רווקים ורווקות.
לתגובות: 054-7002069 / meezoog1@gmail.com