יום בו מתהפכות הגזירות
רבים יודעים לספר שחמש פורענויות נגזרו על עם ישראל בתשעה באב, ובוכים על המשמעותי שבהם: חורבן בית המקדש.
לעומת זאת, כמעט כולם יודעים לספר שהערב, נחגוג יחד את ט״ו באב יום האהבה, אבל לא לגמרי זוכרים, מי חוללו בכרמים ועל מה בעצם החגיגה.
אז משמח אותנו לספר, שהערב ט״ו באב, אנחנו חוגגים יחד את יום האהבה, כי במשך שנים ארוכות זכה עם ישראל שיהיה זה יום של חג, יום של שפע וטוב, יום שמתוקן לברכה.
אז מה קרה בט״ו באב במהלך השנים:
בט״ו באב פסק העונש הקשה של מות עם ישראל במדבר אחרי חטא המרגלים.
בט״ו באב אחרי כניסת עם ישראל לארץ וחלוקת הנחלות, התירו לבני ובנות ישראל להנשא האחד עם בן שבט אחר.
בימי השופטים בטלה גזירה כנגד בנות שבט בנימין, והתירו להינשא להם.
בימי המקדש, היה זה היה האחרון לעונת חיתוך העצים להדלקת האש על המזבח, והוא צויין ביום חג של חיבור למצווה ולקב״ה.
בימי המלכים נפרצה הדרך החסומה לירושלים.
ובימי מרד בר כוכבא, בט״ו באב ניתן היה להביא סוף סוף לקבורה את הרוגי ביתר. (אמנם סיפור קשה בתקופה קשה, אבל היכולת להביאם לקבורה לאחר ימים רבים של מצור הביא לתיקון ברכת ״הטוב והמיטיב״).
ומאז מקובל בידינו שזהו יום מתוקן לשפע, לגזירה שמתהפכת לטובה.
זה יום שאנחנו מאמינים שהתפילות מתקבלות, והקב״ה פותח את ליבנו ומזלנו לטובה.
זה יום שאנחנו מאמינים באמונה שלמה, שכל אחד ראוי ומתוקן לאהבה, ובע״ה הזיווג שלו מחכה לו - עוד השנה!
