לשנה הבאה: עם טבעת וחופה

לפעמים בא לה פשוט לא להגיע.
לא לראות אותם שוב יושבים זוגות זוגות, מדברים על הילדים שבחדר ועל אלה שעוד יהיו.
נועצים בה שוב מבט של רחמים שאומר הגענו לפורים והיא עדיין לבד.
וכמו כל שנה היא מתלבטת אם עדיף להיות לבד בלבד או לבד בביחד.
. . .
חגים וסעודות משפחתיות יכולים להיות קשים עבור מי שרוצה את הביחד. וכל עצה שניתן כאן לא תמיד מתאימה לכל אחד;
יש כאלה שיעדיפו את ההצעה שהפעם לא יבואו ויתנו להם פתח למפלט.
יש כאלה שיעדיפו להיות חלק, העיקר שיפסיקו כבר המבטים החומלים האלה.
ויש כאלה שירצו שיחד איתם נשתכר ונצחק ונצעק: לשנה הבאה עם טבעת וחופה.
. . .
והימים האלה הם הזדמנות ותזכורת בשבילנו להמשיך ולחפש ולהציע, לרענן מעגלים קרובים ורחוקים להתעניין באח של בחברה של לנסות ולעזור לבנות עוד בית ועוד חופה בישראל.