החופש הגדול הסתיים, החגים החלו, ואני פוגשת זוגות חדשים ומקסימים, שמגיעים לשתף אותי בקשיים שהם חווים. חלקם זוגות צעירים, חלקם זוגות עם וותק גדול יותר, אך לכולם מכנה משותף אחד, והוא: שלא טוב להם ב'ביחד' שלהם, והם מרגישים שהשלום מהם והלאה. אינני יודעת מה יש בתקופה הזו של השנה, שמביא את הזוגות להתבונן על עצמם ולהחליט שהם אינם רוצים שהמצב הנוכחי יימשך. אולי המטענים מהחופש הגדול, אולי החזרה לשגרה, אולי הצפיפות של החגים, שמביא איתו זמן זוגי ומשפחתי רב יותר, אולי התבוננות וההתכנסות פנימה, שמאפיין את התקופה הזו בשנה והיכולת לראות את המרחב הזוגי באור מדויק, ואולי איזה אירוע שהיה בבחינת 'הקש ששבר את גב הגמל'. כך או כך מספר נקודות שכדאי לכולנו לשים לב אליהם.
- קשר זוגי דורש תחזוקה, השקעה, זמן ושיח. לא משנה כמה זמן אתם נשואים, אם לא תשקיעו בקשר, הוא ייחלש, ולעיתים לא רק ייחלש אלא יהפוך מקשר מחבר לקשר של לולאת חנק. כדאי מאוד להשקיע מתחילת הקשר; גם כשהחיים עמוסים, גם כשיש לימודים, עבודה ובניית זוגיות במקביל, גם אחרי לידה, גם בתקופות עומס ולחץ, תמיד תמיד יש לזכור, שהקשר שלנו נמצא במקום גבוה בסדר העדיפויות שלנו.
- הקשיבו, הקשיבו והקשיבו. אל תענו, אל תתגוננו, אל תחשבו כל הזמן שבן הזוג בא אליכם בתלונות. הוא רק רוצה לשתף בתחושות שלו, ברגשות שלו ובחוויות שלו. תהיו שם בשבילו. לא סתם יש לנו שתי אוזניים ופה אחד, עלינו להקשיב פי שניים ממה שאנחנו מדברים. לפעמים ההקשבה שלנו בלבד משחררת את המועקה של בן הזוג שלנו, בבחינת: 'דאגה בלב איש ישיחנה'. הוא אינו מבקש פתרון (ולא תמיד נמצא פתרון), הוא לא צריך שתגידו לו מה הוא לא עשה בסדר (לרוב הוא כבר יודע את זה בעצמו), או איך כדאי לו לנהוג בפעם הבאה. הוא רק צריך שותף, כתף, מישהו שיהיה שם בשבילו.
- דברו על הדברים שצריך לדבר עליהם. אל תשאירו דברים באוויר או בבטן. אם יש משהו 'שדורש עיון', עיינו בו, פתחו אותו, דייקו אותו, ותראו מה זה מלמד על עצמכם, ואיך אפשר לפעול מבחינה זוגית בצורה הכי טובה עבור שניכם.
- ותרו. נסו לוותר ממקום של עוצמה ולא מתוך מקום של חולשה או חוסר ברירה. הקשיבו לצרכים של בן הזוג שלכם, ושתפו בצרכים שלכם. זכרו שאומנם בקשר הזוגי ישנם שני בני זוג עצמאיים, אך יש גם זוגיות שהמקום שלה לא פחות חשוב מאשר המקום של כל אחד מכם. ברגע בו החלטתם לקשור את חייכם זה בזו, החלטתם גם לבוא אחד לקראת השני - כל אחד במידת האפשר.
שמעתי פעם, שכשאנו צועדים שלשה צעדים לאחור בסוף תפילת עמידה ואומרים את המילים "עושה שלום במרומיו", זה למען נזכור, שכדי שיהיה שלום, עלינו ללכת כמה צעדים לאחור ולפנות מקום. רק אז, כשנלך צעד אחורה, וניתן מקום גם לאחר, יוכל השלום להגיע. אם נישאר במקום ונתעקש על שלנו, השלום כנראה יישאר 'במרומיו'. נתפלל שנזכה שהקב"ה, שעושה שלום במרומיו, יעשה שלום גם עלינו ובינינו, ונאמר: אמן.
. . .
הכותבת: אורית לם
יועצת זוגית
יועצת מינית
ומדריכת כלות
פלאפון: 054-4926371
מייל: orit.lamm@gmail.com