איך לדבר?

כשהייתי אמא צעירה, השקעתי זמן לא מבוטל כדי לנסות להיות אמא טובה. באותה עת קראתי את הספר של אדל פייבר ואליין מייזליש – 'איך לדבר כך שהילדים יקשיבו, ולהקשיב כך שהילדים ידברו', ובעקבות הקריאה ניסיתי ליישם תובנות רבות שעלו מן הספר. כך היה כשאחד מילדיי חזר הביתה מבית-הספר, ושיתף אותי בזה שלא כיף לו שם, שהוא משועמם, ושהוא לא רוצה ללכת שוב לבית-ספר אף פעם! בעוד שבעבר הייתי אומרת משהו כמו: "אין מה לעשות", "ברור שאתה הולך", והיה מתחיל ויכוח, הפעם ניסיתי ליישם את מה שכתוב בספר, ואמרתי לו: "אני מבינה שהיה לך יום קשה". והוא ענה לי: "ואני מבין שקראת את הספר שיש לך ליד המיטה..." 😊 מאז ועד היום אני מנסה לדייק את הדרך הנכונה לדבר, כך שהצד השני יקשיב, ולהקשיב כך שהצד השני ירצה לדבר. זה יכול להיות בין הורה לילד, בין אח לאחות, בין מטפל למטופל, בין מורה לתלמיד, או בין בני זוג. מודה ומתוודה שהמלאכה איננה קלה, ואני יכולה להעיד על עצמי שזה לא תמיד מצליח לי. יחד עם זאת, ניתן ללמוד מדברי יהודה בתחילת הפרשה שלנו כמה כלים לשיח משמעותי, פתוח ומקרב.

"וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה, וַיֹּאמֶר: בִּי אֲדֹנִי, יְדַבֶּר נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי". מה פירוש המשפט "יְדַבֶּר נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי"? רש"י מפרש: "יִכָּנסו דברַי באזנך", כלומר, אני מקווה, אומר יהודה ליוסף, שתוכל להקשיב לדברים שאני אומר לך. ואילו הנצי"ב ב'העמק דבר' מפרש את המילים הללו כלחישה. כלומר, לדבר באוזן, ללחוש, כדי שלא כל הנוכחים ישמעו את דבריו של יהודה ליוסף. עוד אומר יהודה, שהוא הולך להגיד משהו מוגדר, "ידבר נא עבדך דבר" - משהו ספציפי וממוקד.  הפרשה שלנו מתחילה במילה "ויגש". כלומר, לפני הכל צריך לעשות את הצעד הראשון לקראת בן השיח שלי, לבוא לקראתו, לקחת יוזמה, ולפתוח את הנושא עליו רוצים לדבר.  מבחינת תוכן השיחה, ניתן לראות שכל החלק הראשון בנאומו של יהודה מתאר את השתלשלות הדברים מאז המפגש הראשון של יוסף ואחיו. הוא מספר את העובדות, וגורם לצד השני להקשיב להן וגם להסכים איתן. לאורך כל הנאום יש תיאורים רבים של יחסי אב ובן, מה שנוגע בנימי נפשו של יוסף. רק לאחר התיאור המדויק של השתלשלות האירועים מתאר יהודה מה יקרה ליעקב, אם בנימין לא יחזור, והוא מתאר זאת בגוף ראשון, מה שמביא בסופו של דבר את יוסף להתוודע אל אחיו, ולומר להם: "אני יוסף! העוד אבי חי?".  נוכל אפוא ללמוד מיהודה כיצד לקיים שיחה משמעותית:

1. לקחת יוזמה ולגשת אל מי שאנחנו רוצים לדבר איתו - "ויגש",
2. למקד את מה שאנחנו רוצים לומר - "דבר",
3. לחשוב על הדרך המתאימה בה ראוי לומר את הדברים, כך שיפלו על אוזן קשבת, בבחינת: "כשם שמצוָה על אדם לומר דבר הנשמע, כך מצוָה על אדם שלא לומר דבר שאינו נשמע" (יבמות סה ע"ב) – "באזני אדני".
4. לספר את העובדות ולהוסיף להן את התחושות והרגשות שלנו בגוף ראשון.

או אז נזכה במקום להרגיש רחוקים זה מזה, לגשת זה לזה ולהרגיש שוב אחים, ובמקום הפסוק "ויראו אותו מרחוק, ובטרם יקרב אליהם, ויתנכלו אותו להמיתו" (בראשית ל"ז י"ח), נזכה להתגשמות הפסוק: "גשו נא אלי – ויגשו, ויאמר: אני יוסף אחיכם!" (בראשית מ"ה ד). 

הכותבת: אורית לם

יועצת זוגית

יועצת מינית

ומדריכת כלות

פלאפון: 054-4926371

מייל: orit.lamm@gmail.com