קשה זיווגם כקריעת ים סוף

גבירה אחת שאלה את ר' יוסי בר חלפתא: בכמה ימים ברא הקב"ה את עולמו?

אמר לה: בששה ימים.

אמרה לו: מה הוא עושה מאותה שעה ועד עכשיו? 

אמר לה: הקב"ה יושב ומזווג זיווגים.

אמרה לו: אף אני יכולה לעשות כן.

אמר לה: אמנם קלה היא בעיניך, אך קשה היא לפני הקדוש ברוך הוא - כקריעת ים סוף.

הלך לו ר' יוסי בר חלפתא.

מה עשתה? נטלה אלף עבדים ואלף שפחות - וזיווגה אותם בלילה אחד.

למחרת מצאה אותם. זה מוחו פצוע, זה עינו שמוטה, זה רגלו שבורה. 

החזירה את ר' יוסי בר חלפתא והודתה: שאין א-לוקים כא-לוקי ישראל ותורתו אמת. 

ענה לה רבי יוסי בר חלפתא: בעיניך זיווג נראה פשוט, אבל בעיני הקב"ה הוא קשה כקריעת ים סוף.

. . .

כמה יפה הוא מדרש רבא שנותן ביטוי מוחשי-גופני לחיבור שלא קורה.

ממחיש הוא על המוח הפצוע - חיבור שכלי שאיננו מדויק בין שני בני הזוג,

על העין השמוטה - שאינה רואה את הטוב בבן הזוג או את ההתאמה,

ואפילו הרגל השבורה - שאינם רצים הם יחד לאותה המטרה.

וכמה אנחנו זקוקים למרכיב השכינה, בתוך החיבור הזה שבין איש לאישה.