שדכנות היא עניין משפחתי
יש משהו כל כך טבעי בפרשת השבוע (פרשת שמות) שאת ה״כאילו שידוך״ בין אביה לאמה עושה מרים בתם, שדווקא היא מחזירה אותם לביחד הבסיסי שלהם.
כי לפעמים דווקא מישהו קרוב יכול לחבר בין שניים.
כי הוא מכיר, כי הוא יודע, וכי דווקא עליו מוטלת הזכות (וגם החובה) לדאוג לבן או לבת, לאחיין או לבת הדוד, להקמת הבית.
וכמו תמיד בערב שבת פרשת שמות אנחנו קוראים דווקא לבני המשפחה, עשו מעשה! הסתכלו מסביבכם, תשאלו, חפשו בקבוצות שידוכים, התייעצו, פנו לשדכנים מקצועיים - לא משנה - אבל הזכות מוטלת גם עליכם.
