זוגות זוגות

אם הייתי שואלת אתכם, מיהו בן הזוג של ה'שקר' - מה הייתם עונים? אני מניחה שכמעט כולכם הייתם עונים: ה'אמת'. אך לא כך מובא בסיפור הבא [ילקוט שמעוני (נ"ו) לפרשת נח, תרגום מארמית]: "שנים שנים באו אל נח אל התבה זכר ונקבה" (בראשית  ז', ט) - כאשר באו כל בעלי החיים להיכנס לתיבה מפני המבול, שניים שניים באו אל התיבה. יחד איתם הגיע גם השקר וביקש להיכנס לתיבה. אמר לו נח: לא תוכל להיכנס, אלא אם תבוא עם בת זוג. 

פגש השקר את ה'פחתא' (= מידת הכיליון וההפסד). אמר לו: מאין אתה בא? אמר לו: אני בא מנח, רציתי להיכנס לתיבה, והוא אמר לי: רק אם יש לך בת זוג, תוכל להיכנס. שאל השקר את ה'פחתא' אם תיאות להיות בת זוגו. אמרה לו: מה תיתן לי בעבור זה? אמר לה: כל מה שאני אוסף, את תקבלי. עשו הסכם ביניהם וקבעו, שכל מה שהשקר ירוויח, את הכול הוא יפקיד בידי בת זוגתו, ובאו שניהם אל תיבה. לאחר המבול, כשיצאו מהתיבה, התחיל השקר להרוויח בעזרת השקרים, וכל מה שהרוויח היה מוסר בידי ה'פחתא'. לאחר זמן, אמר השקר ל'פחתא': הראי לי את כל מה שהרווחת. איפה כל האוצרות שמסרתי בידך? השיבה לו: וכי לא סיכמנו מראש, שכל מה שאתה מרוויח אתה נותן לי? ואני מידתי לאבד את הכול, ולא היה לו לשקר כל פיתחון פה... 

מה בא ללמדנו המדרש? לשם מה השקר רצה להיכנס לתיבה? ומדוע נח לא אפשר לו להיכנס, אלא אם כן הוא יבוא עם בת זוג? ומדוע בת הזוג שנבחרה היא 'פחתא'? ולמה לא השאיר נח את השקר מחוץ לתיבה? אולי רצה המדרש להדגיש את מהותו של השקר, את העובדה ששקר, גם אם בהתחלה נראה משתלם וכדאי, בסופו של דבר הוא יתברר כדבר שאין לו קיום ממשי. בדיוק כמו שמובא בתלמוד הבבלי (שבת, קד ע"א): "קושטא קאי - שיקרא לא קאי" - האמת מתקיימת, השקר אינו מתקיים. 

האותיות המרכיבות את המילה שקר עומדות כולן 'על רגל אחת', הן אינן יציבות יציבות (ומכאן הביטוי 'לשקר אין רגליים'), והן סמוכות זו לזו בסדר אותיות א-ב. לעומתן, כל אחת מאותיות אמת עומדת על שתי רגליים, ומיקומן בשפה העברית בהתחלה (א), באמצע (מ) ובסוף (ת).

אי אמירת כל האמת בקשר הזוגי 

אצל כל אדם קיימים פרטים מסוימים שהוא אינו גאה בהם, ואף חושש שהם ירתיעו את הצד השני להינשא לו. פעמים שאחד מבני הזוג או שניהם חוו בעברם חוויות שהם מתחרטים עליהם, או שיש לאחד מהם קושי מסוים/חולשה/מחלה וכד'. מחד, קשה לאדם לחשוף את הקושי שלו בפני בן הזוג, אך מאידך, הסתרה של פרטים אלו, כאשר הם משמעותיים, עשויה לייצר תחושה של התנהלות במרמה, המנוגדת לשאיפה הבסיסית ליצור חיים משותפים המבוססים על אמון הדדי. 

נשאלת אם כן השאלה, האם על בני הזוג לשתף זה את זה במידע שכזה? מבחינה הלכתית, כפי שמסוכם יפה בספרם של הרבנים דוד ואברהם סתיו – 'אבוא ביתך', חייבים שני הצדדים לנהוג ביושר ובכנות, ולקיים כהלכה את איסורי אונאה וגנבת דעת ולקיים את מצוות 'ואהבת לרעך כמוך', הן בנישואין והן בכל מערכת יחסים אחרת. חשוב אפוא, ואף חובה, מבחינה הלכתית לגלות מידע חשוב ומהותי לבן/בת הזוג לפני בואם בברית הנישואין. אך יחד עם החובה לספר, חשוב לשים לב לדרך ולתזמון בו חושפים את הדברים הללו. 

גילוי המידע יכול להיעשות בהדרגה עם התקדמות הקשר ובתזמון המתאים. חשוב לציין, שהעלמת מידע יכולה במקרים קיצוניים להפוך את הנישואין ל'מקח טעות', והנישואים עלולים להתבטל, לעיתים אפילו ללא צורך בגט. כמובן, שהחובה ההלכתית והמוסרית לומר את האמת חלה לא רק לפני הנישואים, אלא לא פחות מכך במהלכם.

למה בכלל לשקר? 

נשאלת אם כן השאלה, למה בכלל לשקר? למה לא לומר תמיד את האמת? 

קיימות מספר סיבות בעטיין מגיע השקר: 

תחושת בושה – זו תחושה של האדם מול עצמו. המשתמשים בשקר רוצים להסתיר את המעשה שעשו, להימנע מלהודות בחולשות או בתכונות מסוימות שבהן הם מתביישים. כאשר אדם חושף את חולשותיו תחושת הבושה גוברת. 

חשש מכעס ומביקורת – זו תחושה של האדם מול בן/בת הזוג שלו. המשתמשים בשקר רוצים להימנע מכעס או מביקורת של בן הזוג. בשקר מסוג זה יש רצון לשמור על הערך העצמי ולהגן מפני פגיעה או נזיפה.  

רצון להימנע ממשבר - המשתמשים בשקר רוצים להסתיר התנהגויות שאינן מקובלות בזוגיות, כמו: בגידה או התמכרות מסוימת, שפוגעות באמון ועלולות להביא להרס הזוגיות. חשוב להבין, כי גילוי השקר בשלב מאוחר עלול לגרור את הזוגיות למשבר גדול עוד יותר, ובדרך כלל לסיומה, מאחר שההסתרה פוגעת קשות באמון הבסיסי בין בני הזוג. כך, שמעבר למעשה עצמו שחורג מגבולות הקשר הזוגי, הקושי הנוסף הוא להתמודד עם חוסר האמון שנוצר לאורך זמן.

אמת מארץ תצמח 

אמירת אמת היא המצב הטבעי של כל אדם; כנות היא ערך משמעותי במערכת יחסים. היא מאפשרת זוגיות טובה שבה בני הזוג חשים בטוחים לחשוף את החלקים הפגיעים של עצמם ואת חולשותיהם. גם במקרים אותם אני פוגשת, בהם נפגע האמון בין בני הזוג, מרגיש הצד הנפגע עוצמה גדולה של אכזבה, פגיעה ובגידה באמון הבסיסי עליו מושתתים חיי הנישואים. אני ממליצה, להשתדל במידת האפשר ליצור חיים זוגיים המבוססים על אמון מלא, על כנות ועל אמת. 

הרבה אנרגיה מושקעת באי אמירת האמת, וגם אם זה לא קל, עדיף להשקיע אנרגיה חד פעמית באמירת האמת ובהתמודדות עם התוצאות שלה, מאשר להשקיע אנרגיה אין סופית באי אמירת האמת. לאמירת האמת מתלווה תחושת הקלה ושחרור, גם אם האמת עצמה קשה. לפעמים בגלל שלא נעים לאחד מבני הזוג לומר אמת בנושא כלשהו, הוא חי שנים רבות בתחושות מתמשכות ומיותרות של אי נעימות. אני חושבת, שעדיפה פעם אחת של אי נעימות על פני הדרך האחרת. יחד עם זאת, ישנם מקרים בהם גם חז"ל לימדו אותנו, שניתן לשנות מפני השלום, אך ראוי לצמצם זאת למקרים בודדים ולמקרים שאינם מהותיים לקשר הזוגי ולתחושת האמון הדדי.

סיפור לסיום 

מסופר על אדם שהלך לחפש אחר האמת. הוא הלך הרחק, חצה ימים ומדבריות, עלה הרים וירד גאיות, עד שהגיע למערה חשוכה, שבקצה שלה ישבה האמת. נכנס אותו אדם למערה, וראה את האמת, זקנה, כפופה, לבושה בבגדים בלויים, מקומטת וללא שיניים. ישב אותו אדם עם האמת ודיבר איתה ימים רבים. כשיצא מהמערה ורצה לחזור לביתו, שאל אותה: מה תרצי שאספר עלייך לעולם? ענתה לו האמת: ספר שאני צעירה ויפה. 😊   

. . .
הכותבת: אורית לם

יועצת זוגית
יועצת מינית
ומדריכת כלות
פלאפון: 054-4926371
מייל: orit.lamm@gmail.com