מגע מנחם

הגענו לחלק השני של חודש מנחם-אב, החלק שמגיע לאחר החורבן, לאחר הכאב הגדול שלאחריו מתחילים לנחם ולהתנחם. 

כיצד אפשר להתנחם? מה הכלים העומדים לרשותנו? 

ישנם שלושה דברים שיכולים לעזור לנו: 

בראש ובראשונה – מילים, מילים שיוצאות מן הלב ונכנסות אל הלב: "נחמו נחמו עמי יאמר אלוקיכם, דברו על לב ירושלים...". 

הדבר השני - הקשבה ואמפטיה, פשוט להקשיב לכאב, 'להיות שם' ולהכיל את הקושי. 

הדבר השלישי – מגע, מגע מנחם ומרגיע, מגע שבאמצעותו אתה מרגיש שנמצאים איתך הן במובן הפיזי והן במובן הנפשי.  

מה יש בו במגע שיכול לנחם אותנו ולהפחית כאב?

מגע כצורך קיומי 

עטיפתנו ביום היוולדנו היא אחד הנכסים שישמשו אותנו בכל ימי חיינו. 

העור ששטחו כשני מטר רבועים הוא האיבר הגדול ביותר בגופנו. כל סנטימטר רבוע שלו מנומר במאות קצות עצבים, קולטני חישה, שבאמצעותם אנו חוקרים את העולם שסביבנו ומתוודעים אליו. חוש המגע והמישוש מאפשר לנו לחקור את המרקם של סביבתנו, וחיבוק שאנו מקבלים מורגש בכל חלק בגופנו. 

המגע מרפא, מנחם ומרגיע. לעיתים די בהנחת יד, שיכולה להחליף הרבה מילים. 

מחקר מרתק הראה, כי מטופלים שקיבלו הסבר מהרופא על לקיחת תרופה בליווי מגע קל על הזרוע, הראו היענות גבוהה הרבה יותר ללקיחת התרופה ממטופלים שקיבלו הסבר זהה, אך ללא המגע. 

אסירים בבידוד העידו, כי הקושי הגדול ביותר שלהם בבידוד לא היה העדר אור היום, ולא החוסר בשיחה, כי אם העדר מגע של אדם נוסף. 

תינוק נרגע הרבה פעמים רק בזכות המגע של אימו או אביו.  

מסמכים אירופאיים מהמאה ה-18 מצביעים על תמותה של שני שלישים של התינוקות שננטשו במוסדות לפני שמלאה להם שנה, ומצב דומה מתואר גם במאה ה-19. 

רובם המוחלט של השורדים התגורר במוסד עם אימותיהם. מסתבר, שהמגע של האימהות הוא הדבר שגרם להם לשרוד, לעומת ילדים אחרים שהיו באותם התנאים, אך לא קיבלו מגע אימהי חם ואוהב. 

אחד המחקרים המשפיעים ביותר בתחום של תרומת המגע להתפתחות תינוקות נערך בשלהי שנות החמישים של המאה הקודמת על ידי הפסיכולוג הארי הארלו. הארלו החל בסדרת מחקרים כדי לבדוק את הצורך של תינוקות במגע ובחיבוק. הוא יצא נגד הדעה שרווחה בפסיכולוגיה באותה העת, שתינוקות אינם מקבלים דבר ממגע, ומקבלים הכול מהידיים שמזינות אותם. הארלו לקח גורים של קופי רזוס, בודד אותם מאימותיהם והכניס אותם לתוך כלוב. בכלוב היו שני תחליפי אם: האחד עשוי מחוטי מתכת חשופים, והוא נתן לגורי הקופים חלב, והשני היה עטוף באריג מגבת רך אך ללא חלב. התברר, שהגורים לימדו את עצמם לינוק מהתחליף המתכתי, אבל ברגע שסיימו את היניקה הם עברו אל האם המדומה ונאחזו בה. 

למרות הבעיות האתיות הכרוכות בניסוי, מחקריו שינו את התפיסה באשר לתרומתו של המגע להתפתחות תקינה. כיום סבורים הפסיכולוגים, כי התקשרות הילד להוריו אינה משום שהם מספקים לו את צרכיו הפיזיים, אלא משום הביטחון שמספקים הקירבה והמגע. כלומר, מגע הוא תנאי הכרחי להתפתחות תקינה.

 
אוקסיטוצין 

בעת מגע מפרישה בלוטת יותרת המח (היפופיזה) הורמון הנקרא אוקסיטוצין, המכונה גם הורמון האהבה. 

ההורמון המיוחד הזה גורם לתופעות רבות וחיוביות בגופנו. הוא מוריד מצבי לחץ, מוריד לחץ דם ודופק, תורם לתחושת רוגע, מגביר את תחושת החיבור בין האנשים, מלווה בתחושת שלווה, ביטחון ואימון, וממלא תפקיד בקשרים חברתיים. 

נראה, שישנם זמנים, זמנים של אבל או פחד כבדים, אבל גם רגעים אקסטטיים של אושר או אהבה, שבהם רק שפת המגע מסוגלת להביע את מה שאנו מרגישים. חִשבו על חיבוק חזק בשעת הודעה על מותו של מישהו קרוב, או חיבוק של חברה טובה שמשתפת אותך בכך שהיא מתחתנת וכד'. 

באמצעות מגע אנו מעבירים עוצמות גבוהות מאוד של קשר ושל שיתוף. למעשה, יש במגע חדירה מסוימת לפרטיות שלנו, והעובדה שאנחנו מאפשרים אותה, אומרת הרבה על הקשר בין האנשים שנוגעים ועל חשיבותו של המגע.

מגע מפחית כאב 

המגע מורגש בעור ששכבותיו כוללות מאות אלפי קולטנים הפזורים באורח לא אחיד על פני הגוף, ומותאמים ספציפית לתפקידים שונים. חלקם משגרים למוח איתותים על טמפרטורה או על כאב, ואחרים, כנראה, מתמחים בהרגעה. קולטני ההרגעה צפופים ביותר בעור הזרועות והגב, ומעניקים תחושה נעימה כאשר מלטפים את האזורים הללו. 

אם נרצה לייצר מגע של נחמה והרגעה, ניגע באזור הגב או הזרועות.  כולנו יודעים, שאם הילד שלנו קיבל מכה, אנחנו נותנים לו נשיקה באזור הפגוע, וראה זה פלא: זה עוזר! הילד נרגע. פחות כואב לו, והבכי נפסק מהר יותר. האם זה באמת פחות כואב בגלל שנתנו נשיקה? ומי מאיתנו שסובל מכאבי ראש, לא עיסה את הרקות שלו, וחש הקלה בכאב? 

שתי הדוגמאות הללו הן ביטוי של תיאוריה המכונה 'בקרת השער בכאב', שהוצעה על ידי הפסיכולוג רונלד מלזאק והרופא פטריק דויד וול. התיאוריה שהוצעה בשנת 1962 טוענת, כי תחושות הכאב ותחושות מגע רגיל (מגע שאיננו מכאיב כמו ליטוף) 'מתחרות' ביניהן על הכניסה אל המוח דרך 'שער' שממוקם בחוט השדרה. על פי תאוריית 'בקרת השער', קיימים תאי עצב בחוט השדרה, אשר מקבלים את כל קשת עוצמות הגירוי, כלומר מעוצמה חלשה כמו ליטוף ועד עוצמות חזקות ומכאיבות. כאשר מתקבל מידע מכאיב, הוא יפעיל את תא העצב השניוני, שיעביר למוח את המידע. אולם, אם בזמן גירוי מכאיב יגיע גם מידע שאיננו מכאיב, תא העצב השניוני יעבור דיכוי, שיפחית את מעבר המידע המכאיב אל המוח. באופן זה, שפשוף הלחי אחרי סטירה משככת את הכאב.

מגע בזוגיות 

ראינו אם כן שמגע הוא צורך קיומי, שהוא נדרש להתפתחות תקינה של תינוקות, ושבאמצעותו מופרש האוקסיטוצין שתורם לתחושת רוגע, וביטחון ומגביר את החיבור בין אנשים. 

ראינו גם כי מגע נעים מתחרה עם מגע כואב על הפעלת המרכזים במח, ומפחית בכך את תחושת הכאב. למרות 'תרופת הפלא', הנקראת מגע, פעמים רבות אני רואה זוגות, שהמגע ביניהם מצטמצם למגע מיני בלבד, וחבל שכך. 

למגע יש כל כך הרבה ביטויים, וכדאי מאוד לאמץ את כולם ולהפוך אותם לחלק מהקשר הזוגי. אני רוצה להציע לנסות ולהרחיב את המגע שביניכם מעבר למה שאתם רגילים. 

נסו לגעת בצורה מכילה, תומכת, אוהבת, משתפת ומנחמת. כי כפי שמתארת המשוררת רחל שפירא: 

"לפעמים אני, לפעמים אתה, כה זקוקים לנחמה".

 
הכותבת: אורית לם

יועצת זוגית

יועצת מינית

ומדריכת כלות

פלאפון: 054-4926371

מייל: orit.lamm@gmail.com