בראש חודש אלול עלה משה לשמיים כדי להביא את סליחתם של בני ישראל לפני הקב״ה.
בראש חודש אלול עלה משה לשמיים, כדי ללמד את כולנו שאפילו מול בורא עולם אפשר להתחיל מחדש.
שתמיד אפשר להשתנות, שתמיד יש להשאיר דלת פתוחה לקירבה. ותמיד תמיד אפשר למצוא את הדרך לאהבה.
בראש חודש אלול עלה משה לשמיים וירד ביום הכיפורים עם התשובה האלוקית ״סלחתי כדבריך״ ולוחות שניים שמסמלים התחלה חדשה ותקווה.
. . .
הסליחה היא מיומנות, ותנועה נפשית שמאפשרת לנו לחיות למרות טעויות שעשינו, להתקדם למרות האנושית שבנו שגורמת לנו לפגוע ולטלטל את האנשים שסביבנו. הסליחה היא גם דרך מרכזית לזוגיות טובה.
בעל ואישה עלולים לפגוע שוב ושוב האחד בשניה.
ולא רק כי הם בני אדם, אלא כי הם שונים, ופגיעים, ורוצים. כל כך רוצים. והרצון הזה מביא לחילוקי דעות, ושוני ולפעמים אפילו מאבקי כוח. וזה טבעי ונורמלי.
זוגיות טובה מביאה את הייחודיות, הרצונות והשאיפות של השניים, נותנת להם מקום ואז יוצרת משהו חדש מהחיבור המיוחד של שתי כוונות ושתי מציאויות חיים. זוגיות טובה מאפשרת לדון, להתווכח ולפעמים גם לריב, בדרך ליצירה של תנועה של ביחד.
ולכן כל כך חשובה היא הסליחה. לדעת שגם אם לשניה איבדנו את הדרך, ובמהלך החיים התעלמנו, סרבנו, נחלקנו ובזה שמולנו פגענו, אנחנו מצהירים יחד שאנחנו אנושיים. שמותר לטעות. שמותר לאבד דרך, ובכל זאת הביחד הזה חשוב לנו ואנחנו מוכנים להתחיל מחדש ולקבל האחד את השניה.
ואם אפילו הקב״ה מקבל את הסליחה שלנו, בוודאי שזאת הזכות והחובה שלנו.
חודש אלול מזכיר לנו להתקרב לבורא עולם, אבל גם לבני האדם
חודש אלול מזכיר לנו גם התנועה של הבית פנימה.